קטגוריה: סרטונים

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג, בטח כבר נתקלתם בגרסה העברית שהכנתי ל"סופר מריו". חשבתי שהגיע הזמן לעשות מזה סרטון נחמד, כולל הסבר מפורט יותר על התהליך וכמה בדיחות קרש על הדרך.

מוזמנים להנות מהפרק, לקרוא את הפוסט המקורי שכתבתי על מריו, וכמובן – לשחק! [לחצו כאן]

מצאתי כמה מהמשחקים הכי ישנים שאני זוכר – ממש מההתחלה שלי בתור גיימר (ופריק מחשבים) בסביבות גיל חמש או שש. נראה לי שיהיה נחמד להזכר בהם, אז התחלתי לשלוף דיסקטים, ומדי פעם אני אציג לכם את אחד המשחקים שגדלתי עליהם. לרוב, יש להם גם צד מעניין ופחות מוכר, או סיפור נחמד מאחורי המשחק, וזה משהו שגם כיף לגלות היום, כשאני כבר לא ילד!

אז הנה פופקורן: החיקוי הצרפתי של Arkanoid, בצבעי נאון עזים!

ויש פה עוד קטע גיימפליי ארוך יותר, למי שפשוט נהנה לצפות במשחק ולהקשיב לקשקושים שלי תוך כדי.

חכה חכה, דג זהב!!

קצת לפני שמתחילה שנה חדשה, קפצנו שוב לז'קי להתרשם מאחד המחשבים המעניינים ביותר שאי פעם נוצרו: ה-Amiga. זה מחשב שהקדים את זמנו, והתרכז במולטימדיה, עוד לפני שידעו בכלל מה משמעות המילה. זה אומר שהמחשב הזה יכל להציג את המשחקים עם הגרפיקה הכי יפה והמוזיקה הכי מרשימה, שנים לפני שה-PC המוכר לנו היום הדביק את הפער.

המחשב הזה הוא מעין קפסולת-זמן אל העבר. הוא לא היה בשימוש זמן רב, ורואים את זה מיד. אחרי שסידרתי אותו כדי שיעבוד, הגיע החלק המעניין באמת: לגלות את הסודות שהוא מסתיר! איזה משחקים, תוכנות והפתעות אחרות נשמרו עליו?

אני חושב שאפשר לראות כמה נהנתי להכין את הפרק הזה, שלדעתי יצא בין המסקרנים והמצחיקים יותר שהכנתי. לא חסכתי מכם גם את הצרות שהמחשב הזה הכניס אותי אליהן. רק שלא יתפוצץ כלום!

החורף עומד בפתח, מזג האוויר מתקרר והשמש שוקעת מוקדם יותר. אני רק מדמיין לעצמי את כל הילדים שהיו משחקים להם ב"סוחר הים" בערב חורפי, כשבחוץ יורד גשם. במשחק, זה הזמן לצאת לעוד הפלגה לילית מסקרנת, להסתכן בסופות ולהתחמק משודדי ים, וליד המחשב מחכה כוס שוקו חם.

או לפחות, זו הדרך שבה הייתי רוצה לזכור את המשחק, אם באמת הייתי משחק בו בשנות ה-90. אבל האמת היא שגיליתי את "סוחר הים" מאוחר יחסית. ראיתי שמזכירים אותו בכל מקום, אבל משום מה לא התנסיתי בו בעצמי. החלטתי שזהו זה, צריכים לסגור את ה"חוב", וצללתי למעמקים.

גיליתי משחק שכיף מאוד לשחק בו גם היום. הגרפיקה הישנה לא מפריעה למשחק להיות מותח כשצריך, לגרום לנו אושר כשהתוכניות שלנו מצליחות, ודאגה כשהן לא. אני כבר לא ילד בשנות ה-90, אבל היי, עדיין מוכרים שוקו להכנה – אז לא מאוחר מדי לחורף חם ונוסטלגי, אחרי הכל! 🙂

אתם מוזמנים להצטרף אליי למשחק קצר שכולל שבוע מסחר מלא. אנחנו מתחילים מהיכרות קצרה ועוברים לשחק עד סוף השבוע. על הדרך, נדבר קצת על מקורות ההשראה למשחק, על פרויקטים דומים שהוא מזכיר, ועוד.

הי חברים! פוליביוס (Polybius) הוא אגדה אורבנית על משחק ישן שגרם לתופעות לוואי הרסניות אצל השחקנים. מדובר כמובן בסיפור מדורה, אבל, מסתבר שהאגדה האורבנית צמחה מתוך אירועים מאוד מעניינים שאכן התרחשו במציאות. ככל שחפרתי בנושא, לא האמנתי כמה המציאות קרובה לאגדה. או כמו הפתגם המפורסם: המציאות עולה על כל דמיון.

 חילקתי את הוידאו לשני חלקים, שניהם זמינים כעת לצפיה.

• חלק א' פשוט מספר את הסיפור של פוליביוס, האגדה האורבנית.
• חלק ב' נכנס לעובדות שמאחורי האגדה, ופה בעצם היתה רוב עבודת המחקר.

אני אוהב למצוא את העובדות והתקריות האמיתיות שמאחורי הסיפורים, ואני מאמין שהצלחתי ליצור עבורכם את הסרטון הכי רציני ומעניין שראיתי עד עכשיו בנושא הזה, שלא עוצר באגדה האורבנית אלא נכנס באמת לסיפור שמאחורי האגדה.

 כמו תמיד, מקווה שתהנו, ושיהיה לכם סוף שבוע נהדר!

---

ובונוס למי שגולש באתר:

יש הרבה חומרים שנתקלתי בהם, ולא נכנסו לסרטון. חלקם מופיעים בוידאו כמסרים מוסתרים, כדי להראות לכם שאני מודע לדברים האלה, אבל לא היה לי ממש זמן להיכנס אליהם (מעניין אם מישהו יגלה).

הנה משהו נחמד שנתקלתי בו: באחד הפרקים של משפחת סימפסון רואים את בארט משחק באולם משחקים. ברקע יש מכונה של פוליביוס, שכתוב עליה בענק "רכוש ממשלת ארצות הברית". פרודיה משעשעת על האגדה האורבנית, אבל מה שמעניין יותר הוא שלאחרונה התגלה כי העיר ספרינגפילד של משפחת סימפסון, מבוססת על ספרינגפילד האמיתית שבמדינת אורגון. בעצם, היא לא כל כך רחוקה מפורטלנד, האיזור שבו מתרחש הסיפור (הבדיוני, והאמיתי) של פוליביוס.