סופת המודים של Valve

גייב (גבריאל) נוואל הוא בחור שמנמן וחייכני, קצת ביישן לעתים. ביום חמישי האחרון הוא חזר מלוס אנג'לס לבלביו, וושינגטון, שם הוא עובד בתור המנכ"ל של חברת Valve. "הו וואו," הוא אמר כשפתח את תיבת המייל שלו. למעלה מ-3,500 הודעות אי-מייל זועמות הציפו את חשבונו. "כנראה שעשינו משהו שממש עצבן את האינטרנט". הו, כמה שהוא צדק.

Steam, למי שלא מכיר, היא חנות המשחקים המקוונת הגדולה בעולם. היא מופעלת על ידי חברת Valve, שזכתה לאהדה אדירה מצד הגיימרים בזכות החנות הנוחה, המבצעים המעולים והאפשרות לבנות קהילה סביב כל משחק. אפשרות זאת באה לידי ביטוי במגוון דרכים – החל מדיונים, שיתוף תמונות וסרטונים, וכלה במתן אפשרות לשיפור המשחקים, יצירה ושיתוף תוכן וכלים מצד הגיימרים. אלו נקראים "מודים", או באנגלית Mods, קיצור של Modifications.


עורך שלבים. הקהילה יוצרת תכנים ולפעמים כלי פיתוח חדשים ומתקדמים

מודים הם אחד מעמודי התווך של שחקני המחשב האישי. אלה שיוצרים מודים, מודרים (או Modders באנגלית) מוצאים משחק שנוח להם לשנות, מתחילים לחקור ולפצח את הדרך בה הוא בנוי במאמץ משותף, ומשתעשעים עם התגליות שלהם. הם כותבים כלים מיוחדים שמאפשרים להם ליצור תכנים חדשים למשחק – עורכי שלבים, תוכנות שמחלצות מודלים מתוך המשחק ומאפשרות לערוך אותם, ועוד ועוד. הם יוצרים שיפורים למשחק, כמו תיקונים למשחקיות, שיפורים גרפיים (למשל טקסטורות חדות ברזולוציה גבוהה יותר), ולעתים אפילו מתאגדים לקבוצות ויוצרים תכנים מרשימים כגון עולמות חדשים, הרפתקאות, כלי נשק ופס-קול חדשים לחלוטין.


גם קאונטר-סטרייק התחיל את דרכו בתור מוד צנוע למשחק Half Life

מאז ימיו של Doom, שהזמין בזרועות פתוחות את קהילת השחקנים לגלות את מבנה המשחק וליצוק בו שינויים, קהילות המודים הולחמו באופן בלתי נפרד לתרבות המשחקים על המחשב האישי. אתרים רבים קמו סביב הנושא ואירחו קבצים, קהילות ופורומים בהם שחקנים ויוצרי מודים החליפו רעיונות ויצרו תכנים. חברת Valve, שכפי שנאמר מריצה את חנות המשחקים הגדולה בעולם – Steam, החליטה לעזור לגיימרים למצוא ולהתקין מודים, ושילבה ב-Steam את אחד המנגנונים הנוחים והגאוניים ביותר להתקנת מודים: Steam Workshop, או "הסדנה". כעת כל גיימר היה יכול לעיין במודים הזמונים בסדנה, לבחור אילו מעניינים אותו ולהוריד בלחיצת כפתור.


מוד למשחק Doom שהפך אותו למשחק "מכסחי השדים"

אחד המשחקים הראשונים שקיבל את אפשרות ה"סדנה" הוא Skyrim, משחק תפקידים פופולארי, רחב היקף וגמיש מבחינת שינויים. ה-Workshop הביא את תרבות המודים לסף דלתם של מליוני משתמשי Steam והציע פתרון קל עבור השחקנים שאינם בעלי חוש טכני מפותח. במקביל Skyrim הפך לדוגמה ומופת של קהילה סביב משחק, המקיימת את עצמה במשך שנים ויוצרת באופן תדיר תכנים איכותיים, המשפרים פלאים את המשחק וזמינים לכל שחקן, או לכל יוצר מודים אחר, באופן חופשי. היתה זו עדנה אמיתית ודוגמה לעדיפותו של המחשב האישי על כל פלטפורמה אחרת, כי רק על המחשב האישי יש מודים. זאת היתה סביבה ליוצרים מוכשרים שיצרו פרוייקטים קטנים, גדולים, וגדולים מאוד.

מודים, כפי שאתם מבינים, זאת פעילות קהילתית של חקר, גילוי ויצירה. הכלל הלא-כתוב של קהילות המודים, בד"כ, הוא שהכל חופשי ונועד לצרכי למידה וליצירת תכנים כקהילה ועבור הקהילה. לכן, מוקדם יותר השבוע כש-Valve החלה לגבות כסף עבור מודים, האינטרנט איבד את עשתונותיו. האהדה האדירה ל-Valve, הסגידה ההיתולית לגייב נוואל (הוא גבריאל מהפסקה הראשונה) והרושם הטוב שהיה ל-Valve בעיני שחקני המחשב האישי, הפכו בין לילה, בלי להגזים, לזעם אדיר של מאות אלפי שחקנים.

אז על מה כולם כל כך כועסים? על מספר דברים. על כך ש-Valve מנסה להפוך את קהילת המודים לחנות ולסחור בתוכן החופשי של הגיימרים והמודרים. על כך שחלוקת הרווחים מהמכירה תהיה 75%-25%, ושימו לב היטב: החלק הקטן הולך ליוצר המוד שנמכר, ואילו 75% הולכים ל- Valve (ובת'סדה, שיצרה את המשחק Skyrim). אבל בעיקר על כך ש-Valve התעסקה עם משהו טוב, עם קהילה מצויינת, והציגה רעיון שעד כה נחשב טאבו בעיניי המודרים ככלל. הרעיון של יצירת מודים ככלי להתפתחות, של חקר המשחק כקהילה ויצירת פרוייקטים קטנים כגדולים עבור הקהילה, הוחלף בין לילה ביצירת הרחבות לא-רשמיות בתשלום, מעין DLC צד-ג'.


גולש ב-Reddit מסביר את עיקר הבעיות במערכת החדשה של Valve

באופן כמעט מיידי התגלו בעיות רבות בדרך בה Valve החליטה ליישם את הרעיון החדש: לא היתה שום בקרת איכות על המודים; אף אחד לא מבטיח שמודים מסויימים יעבדו אחד עם השני, או אחד בלי השני; אם לא היית מרוצה ממוד שקנית, יכולת לקבל זיכוי אבל לא את כספך חזרה, ובכל מקרה גורשת באופן זמני מהשוק של Steam; מודים מסויימים, מטבעם הקהילתי משתמשים זה בזה, ולא ברור איך מתחלקים הרווחים; לא היתה שום בקרה על תמחור המודים; לא ברור מה מקומן של זכויות היוצרים בחלק מהמודים; יוצרי מודים וותיקים פרשו מהקהילה לנוכח האירוע, והכי גרוע – משתמשים רעים ב"סדנה" העלו מודים קיימים כאילו היו שלהם, והחלו לגבות עליהם כסף. כן, גניבה, ולא היה שום מגנון שימנע את זה.

התגובות לחידוש היו מגוונות ורבות, אבל בעיקר שליליות ביותר. בין לילה קמו גופים להעלאה פיראטית של מודים. "אני מניח שפיראטיות של מודים זה משהו אמיתי עכשיו", כתב אחד הגולשים, "מעולם לא חשבתי שאגיד משפט הזוי כזה". קהילות ב-Reddit בנושאי משחקים, מחשבים, מודים, Skyrim וקהילות אחרות הוצפו בדיוני זעם (שעדיין מתחוללים), אתרי חדשות וגיימניג התייחסו לסוגיה ואפילו Forbes, מגזין העסקים הנודע, העלה מאמר עם הכותרת: "מודים בתשלום מאת Valve הם אסון מבחינה חוקית, מוסרית ויצירתית". היו מי שהעלו מודים פארודיים לסדנה של סטים, כמו מוד שמוסיף אשכים לסוסים במשחק תמורת $99, או מוד בשם "חומת תשלום אימרסיבית" שמוסיף למשחק, ובכן, חומת תשלום ענקית.

מוד אחר מוסיף תפוח בודד איפשהו בפונדק The Bannered Mare תמורת $30, מוד נוסף מאפשר לשחקנים להסתובב במשחק עם שלטי מחאה הקוראים "לשחרר את המודים לחופשי". התגובה הפופולארית ביותר באחד המאמרים בנושא זה ב-Nexus (אתר נוסף המוקדש למודים) הכריזה כי זהו סופו של עידן זהוב ויפה, וגולשים רבים ניאותו להסכים.

"כנראה שעשינו משהו שממש עצבן את האינטרנט", אמר לעצמו גבריאל, וצדק. אך נכון לעת כתיבת שורות אלה, נסיונותיו "לכבות את השריפה" עלו לו בעיקר בזעם מלובה מצד קהל השחקנים. גרוע מכך, גייב לא הראה שום נכונות להחזיר את השד לבקבוק. האם זהו באמת סופו של עידן?

 


אולי אתם שואלים את עצמכם מדוע כתבתי את כל זה.

הרי "אולדסקול" הוא מקום למה שהיה, לא למה שעכשיו. טוב, זה נכון, אבל "אולדסקול" עוסק גם בהיסטוריה של תעשיית הגיימינג, ואני מאמין שאנו עדים לתהליך היסטורי. אם לא יהיה שינוי בהתנהלות Valve בנושא זה, מרכז הכובד של תופעת המודים יכול לעבור מפרוייקטים של תשוקה ותגלית, לפרוייקטים מסחריים. באופן אישי, אני לא אוהב את זה כלל וכלל. יש מי שאומרים שזה מצויין, עכשיו נקבל מודים באיכות גבוהה יותר! ולהם אני עונה, היינו צריכים את המערכת הזאת בשביל המודים הנפלאים שקיבלנו עד כה? לא. הסיבה שהאופציה החדשה קיימת היא אך ורק נסיון לגזור קופון על פעילות הקהילה, או כמו שאומרים בתאגידית – "Monetize the Community", ועוד בעמלות מגוחכות. קהילת המודים של Skyrim, מקור השראה וגאווה לשחקני ה-PC, נמצאת עכשיו בסכנה של להפוך לעוד חנות סתמית. אם זה יצליח, זה יהפוך לסטנדרט, הו בהחלט, וזה עצוב ביותר. זה צעד שמוציא את הנשמה מקהילת המודים. אבל עבור מי שאוהב DLC, מיקרו-טרנזקציות ארורות וכו', הידד! בקרוב תקבלו את מה שאתם רוצים.


♦ ♦ ♦

עדכון: הבוקר נחתה בקהילה הודעה מאת אריק ג'ונסון ממחלקת הפיתוח העסקי של  Valve. "אנחנו מסירים את האפשרות לשלם [על מודים] בסדנה של Skyrim. נראה שלא הבנו בדיוק מה אנחנו עושים. החמצנו את המטרה באופן משמעותי". אריק הרחיב על התגובה הנזעמת של הקהילה והודה שכנראה "הקהילה הוותיקה של סקיירים זה לא המקום הנכון להתחיל". ובכך Valve ביטלה את המודים בתשלום ב-Skyrim.

זהו עדכון משמח מצד אחד, אבל מצד שני עולה ממנו דבר נוסף: Valve וכנראה גם בת'סדה, לא וויתרו כלל על הרעיון. מודים בתשלום הולכים בהחלט להיות חלק מהעתיד שלנו. אולי עם היישום הנכון, הגישה הנכונה והקהילה המתאימה, זה לא בהכרח דבר רע. מה שבטוח הוא ש-Skyrim שוב חופשיה, אם לא בזכות ה-Dragonborn, אז בזכות קהילת שחקני המחשב שהפגינה התנגדות נמרצת, כמותה עוד לא ראיתי.

 

4 thoughts on “סופת המודים של Valve”

  1. כתבה מצוינת!!! אני מסכים איתך 100%. אני אישית… ממש מפחד.
    פשוט תחשבו על זה. לא יהיה לנו עוד GMod, לא יהיה לנו עוד משחקי אינדי נהדרים כמו The Stanley Parable… לא יהיה לנו אפילו Counter-Strike! ותיזכרו כל אחד מהמשחקים האלה עשה משהו ששינה איכשהו את המשחקים, GMod אחד ממשחקי ה-SandBox הכי טובים שיש, The Stanley Parable כתיבה מצוינת! ו-Counter-Strike משחקיות אסטרטגית שהייתה מהפכנית… וכל המודים האלה שהפכו למשחקים, אפילו לא יהפכו למשחקים!

    1. סטנלי פאראבל למשל זאת דוגמה מעולה. זה משחק שהגיע ישירות מקהילת המודים. הקהילה של HL2 היא מהטובות שהכרתי ולקחתי בה גם חלק אישית. כל המדריכים, כל העזרה ההדדית, הנכונות של כולם ליצור דברים יוצאי דופן, זה משהו שלא אשכח. סטנלי פאראבל לא היה קורה בעולם בו אין קהילות אלטרואיסטיות של מודים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *